Israelis in Brooklyn

אורי באמצע שנות השלושים גר בניו יורק כבר כמעט 8 שנים, הוא נשוי לאיירין ויש להם 2 ילדים. בן בן 7 ואשלי בת 3. איירין היא יהודיה ילידת ניו יורק, הם נישאו לפני כ-8 שנים.

“אני לא יודע להסביר את זה”, אומר לי אורי בעיניים עצובות, “הייתה בייננו כזאת אהבה גדולה ותשוקה ועכשיו כלום, אני לא נמשך אליה, אבל אני אוהב אותה, אני נקרע בין הרצון שלי לעזוב לבין האפשרות להישאר, אני יודע שאני רוצה לעזוב אבל אני פשוט לא מסוגל, אני מת מפחד אני אוהב את הילדים ואני אוהב אותה”

מה אתה אוהב אצלה? אני שואל.

“אני אוהב את יכולת האהבה האין סופית שלה את היכולת שלה להעניק מעצמה לאחרים את חוש ההומור שלה והאהבה שלה לילדים”

“מה אתה חושב שיקרה אם תחליט לעזוב?” , הוספתי.

“אני יאבד את הזהות שלי, זה יגמור אותי לחשוב שיש מישהו אחר שמביא את הילדים לוקח ומחזיר, אני נקרע בין הרצון שלי להישאר לרצון שלי לעזוב כי מצד אחד אני לא מסוגל אני אוהב אותה ומאידך אני רוצה לברוח לא טוב לי”

“תשמע”,אני אומר,”גירושים זה עסק יקר מאוד, מה יכול להבטיח שלא תעשה את אותו הדבר רק עם מישהי אחרת בעוד כמה שנים?, בוא נזמין את איריין ונשמע מה יש לה להגיד” .

איירין נכנסת לחדר,היא בעלת עיניים בהירות שער בלונד שופע חייכנית ועגולה במקצת.

“אז מה איירין מה את אומרת לבחור הנחמד הזה הוא אוהב אותך?”

“אני יודעת שהוא אהב אותי, אבל היום אני מוצאת את האהבה שלי דרך הילדים שלי הם אוהבים אותי ללא התניה ודרך המשפחה שלי, אני לא מקבלת אהבה מאורי הוא אומר שהוא אוהב אותי ויחד עם זאת אני לא רואה איך זה קורה אורי קובר את עצמו בעבודה מהבוקר עד הלילה אנו לא מצליחים לגמור את החודש בלי העזרה של ההורים שלי וחוסר הוודאות הזה גומר אותי אני נכנסת למתחים שיוצאים על אורי”

“מה את אוהבת באורי?”, שאלתי.

“אני אוהבת את המראה שלו את האהבה שלו לילדים את החוכמה שלו את הביטחון שלו את האופן שבו אוהב אותי כשהוא אוהב אותי”

“מה יקרה אם תיפרדו?”

“זה יהיה קשה הוא חלק בלתי נפרד ממני, הוא האהבה הראשונה שלי”

“בואו ננסה לראות על מה יושב הפער בניכם כי אני שומע שאתם אוהבים אחד את השנייה ויחד עם זאת לא טוב לכם,זוכרים את ששת הצרכים הבסיסים של האדם ? ודאות , גיוון , משמעות , אהבה וחיבור , צמיחה ותרומה.”

“כן” הם משיבים בפה אחד.

“מעולה ,אם כך מהם השניים הראשונים אצלך אורי?” שאלתי.

הוא משיב בביטחון, “משמעות, וודאות

“מהם השניים אצלך איירין?” היא משיבה בהיסוס קל, “וודאות, אהבה וחיבור”

“מהי המשמעות עבורך אורי ?”

“להיות זה שמביא את עיקר ההכנסה הביתה להיות זה שסומכים עליו.”

“ומי וודאות עבורך?”

“לדעת שיש לי בכל חודש את האפשרות לסיים את החודש שיש לי מספיק כסף בבנק שיש לי מספיק הזמנות בחודש הקרוב בעבודה שהספקים שלי סומכים עלי”

“בוא נסתכל רגע על מה שקבעת עבורך ככללים , האם זה משהו שתלוי בך?”

הוא שותק לרגע, “לא זה בהחלט לא תלוי בי”
“אז אני מבין שהשלמות שלך תלויה במשהו חיצוני שלא תלוי בך ”

“כן”, הוא עונה בהיסוס.

“בוא נעבור שנייה לאיירין ,מהי וודאות עבורך?”

“וודאות זה לדעת שיש לי במה לגמור את החודש, שאורי יעשה מספיק כסף בשביל לגמור את החודש שאבא שלי יעביר לי כסף בסוף החודש”

“ומהי אהבה וחיבור עבורך?”

“שכולם יאהבו אותי, שהילדים יאהבו אותי שאני תמיד יתקבל באהבה ובחיוך בכל מקום”

“תראו אני אומר שינכם קבעתם כללים שאינם תלויים בכם על מנת לחוש שלמות, מה כן תלוי בכם?”

אורי חושב לרגע ואומר,”תלוי בי להביא הגדרות אחרות שמגדירות משמעות ממקום שתלוי רק בי, לדוגמא אני משמעותי כאשר אני מתקשר לאשתי ואומר לה שאני אוהב אותה

אני משמעותי כאשר אני מגיע הביתה מוקדם לבלות את הערב עם אשתי והילדים

אני חווה וודאות כאשר אני מחבק את אשתי והילדים

אני בוודאות כאשר אני יודע שבכל פעולה שלי אני מלא בתשוקה ואהבה כלפי האישה שבחרתי”

איירין מסתכלת עליו בהערצה ואומרת “אתה מבין למה אני אוהבת אותו”

כעבור שעתיים של עבודה משותפת יצאנו עם סט של כללים חדשים שהגדירו מחדש את מערכת היחסים בין אורי ואיירין ההגדרות החדשות שיפרו באופן מדהים את התקשורת בין השנים ולפתע הם זכרו מה בעצם הביא אותם להיות יחד ואז התשוקה שהייתה חסרה מצאה את מקומה…

סמינר בנושא מערכות יחסים יתקיים במנהטן בתאריכים 05/17 יום שישי בין השעות 12:00 לשעה 4:00 וביום ראשון 05/19 בין השעות 9:00 ל-6:00 בערב

פרטים באתר :www.nissimsade.com

שלמות זה מבחירה

.

הכותב : ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בשיטת “תות” בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית nissimsade@gmail.com

917-225 8549

בוגר – Antony Robbins Mastery University

אורי באמצע שנות השלושים גר בניו יורק כבר כמעט 8 שנים, הוא נשוי לאיירין ויש להם 2 ילדים. בן בן 7 ואשלי בת 3. איירין היא יהודיה ילידת ניו יורק, הם נישאו לפני כ-8 שנים.
“אני לא יודע להסביר את זה”, אומר לי אורי בעיניים עצובות, “הייתה בייננו כזאת אהבה גדולה ותשוקה ועכשיו כלום, אני לא נמשך אליה, אבל אני אוהב אותה, אני נקרע בין הרצון שלי לעזוב לבין האפשרות להישאר, אני יודע שאני רוצה לעזוב אבל אני פשוט לא מסוגל, אני מת מפחד אני אוהב את הילדים ואני אוהב אותה”
מה אתה אוהב אצלה? אני שואל.
“אני אוהב את יכולת האהבה האין סופית שלה את היכולת שלה להעניק מעצמה לאחרים את חוש ההומור שלה והאהבה שלה לילדים”

“מה אתה חושב שיקרה אם תחליט לעזוב?” , הוספתי.
“אני יאבד את הזהות שלי, זה יגמור אותי לחשוב שיש מישהו אחר שמביא את הילדים לוקח ומחזיר, אני נקרע בין הרצון שלי להישאר לרצון שלי לעזוב כי מצד אחד אני לא מסוגל אני אוהב אותה ומאידך אני רוצה לברוח לא טוב לי”

“תשמע”,אני אומר,”גירושים זה עסק יקר מאוד, מה יכול להבטיח שלא תעשה את אותו הדבר רק עם מישהי אחרת בעוד כמה שנים?, בוא נזמין את איריין ונשמע מה יש לה להגיד” .
איירין נכנסת לחדר,היא בעלת עיניים בהירות שער בלונד שופע חייכנית ועגולה במקצת.
“אז מה איירין מה את אומרת לבחור הנחמד הזה הוא אוהב אותך?”
“אני יודעת שהוא אהב אותי, אבל היום אני מוצאת את האהבה שלי דרך הילדים שלי הם אוהבים אותי ללא התניה ודרך המשפחה שלי, אני לא מקבלת אהבה מאורי הוא אומר שהוא אוהב אותי ויחד עם זאת אני לא רואה איך זה קורה אורי קובר את עצמו בעבודה מהבוקר עד הלילה אנו לא מצליחים לגמור את החודש בלי העזרה של ההורים שלי וחוסר הוודאות הזה גומר אותי אני נכנסת למתחים שיוצאים על אורי”

“מה את אוהבת באורי?”, שאלתי.
“אני אוהבת את המראה שלו את האהבה שלו לילדים את החוכמה שלו את הביטחון שלו את האופן שבו אוהב אותי כשהוא אוהב אותי”

“מה יקרה אם תיפרדו?”
“זה יהיה קשה הוא חלק בלתי נפרד ממני, הוא האהבה הראשונה שלי”

“בואו ננסה לראות על מה יושב הפער בניכם כי אני שומע שאתם אוהבים אחד את השנייה ויחד עם זאת לא טוב לכם,זוכרים את ששת הצרכים הבסיסים של האדם ? ודאות , גיוון , משמעות , אהבה וחיבור , צמיחה ותרומה.”
“כן” הם משיבים בפה אחד.
“מעולה ,אם כך מהם השניים הראשונים אצלך אורי?” שאלתי.
הוא משיב בביטחון, “משמעות, וודאות
“מהם השניים אצלך איירין?” היא משיבה בהיסוס קל, “וודאות, אהבה וחיבור”

“מהי המשמעות עבורך אורי ?”
“להיות זה שמביא את עיקר ההכנסה הביתה להיות זה שסומכים עליו.”
“ומי וודאות עבורך?”
“לדעת שיש לי בכל חודש את האפשרות לסיים את החודש שיש לי מספיק כסף בבנק שיש לי מספיק הזמנות בחודש הקרוב בעבודה שהספקים שלי סומכים עלי”
“בוא נסתכל רגע על מה שקבעת עבורך ככללים , האם זה משהו שתלוי בך?”
הוא שותק לרגע, “לא זה בהחלט לא תלוי בי”
”אז אני מבין שהשלמות שלך תלויה במשהו חיצוני שלא תלוי בך “
“כן”, הוא עונה בהיסוס.
“בוא נעבור שנייה לאיירין ,מהי וודאות עבורך?”
“וודאות זה לדעת שיש לי במה לגמור את החודש, שאורי יעשה מספיק כסף בשביל לגמור את החודש שאבא שלי יעביר לי כסף בסוף החודש”
“ומהי אהבה וחיבור עבורך?”
“שכולם יאהבו אותי, שהילדים יאהבו אותי שאני תמיד יתקבל באהבה ובחיוך בכל מקום”
“תראו אני אומר שינכם קבעתם כללים שאינם תלויים בכם על מנת לחוש שלמות, מה כן תלוי בכם?”
אורי חושב לרגע ואומר,”תלוי בי להביא הגדרות אחרות שמגדירות משמעות ממקום שתלוי רק בי, לדוגמא אני משמעותי כאשר אני מתקשר לאשתי ואומר לה שאני אוהב אותה
אני משמעותי כאשר אני מגיע הביתה מוקדם לבלות את הערב עם אשתי והילדים
אני חווה וודאות כאשר אני מחבק את אשתי והילדים
אני בוודאות כאשר אני יודע שבכל פעולה שלי אני מלא בתשוקה ואהבה כלפי האישה שבחרתי”
איירין מסתכלת עליו בהערצה ואומרת “אתה מבין למה אני אוהבת אותו”
כעבור שעתיים של עבודה משותפת יצאנו עם סט של כללים חדשים שהגדירו מחדש את מערכת היחסים בין אורי ואיירין ההגדרות החדשות שיפרו באופן מדהים את התקשורת בין השנים ולפתע הם זכרו מה בעצם הביא אותם להיות יחד ואז התשוקה שהייתה חסרה מצאה את מקומה…

סמינר בנושא מערכות יחסים יתקיים במנהטן בתאריכים 05/17 יום שישי בין השעות 12:00 לשעה 4:00 וביום ראשון 05/19 בין השעות 9:00 ל-6:00 בערב
פרטים באתר :www.nissimsade.com

שלמות זה מבחירה

.

הכותב : ניסים שדהM.A  מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.                מוסמךMastery University  מטעם  Anthony Robbins  מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בשיטת “תות” בעיר ניו יורק  יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית                                                nissimsade@gmail.com
917-225 8549

בוגר – Antony Robbins Mastery University

מאיה ישבה מכונסת בכסא, השעה הייתה מאוחרת,”עזבתי אותו, לבית הזה אני לא חוזרת הוא כבר לא מעניין אותי אני איתו גמרתי”, היא הניחה את המזוודה הקטנה שלה לידה.
מאיה בת 32 , אמנית ויוצרת פסלים סביבתיים מפסולת ומחומרים ממוחזרים, למאיה  מודעות סביבתית גבוהה, נשואה לניר מזה כשנתיים, מאיה בהריון. ניר טייס מסחרי בחברת תעופה שנמצא ימים רבים מחוץ לבית ובטיסות לחו”ל.
בין מאיה  וניר ישנם מתחים ומערכת היחסים שלהם עלתה על שרטון מספר פעמים. מאיה טוענת בפני שהמשברים הם בעיקר על רקע ההיעדרות של ניר מהבית ועל כך שניר לא ממש מרוצה מהמקצוע שלה ובכלל זה לא מה שהיה פעם ….”איך הכרתם?”, אני שואל, מאיה התחילה לדבר ואור ניצת בעיניה.
“ניר ואני זה סיפור אהבה שלקוח מהסרטים, למדתי באוניברסיטה בתל-אביב בפקולטה לאומנות  בבנין מקסיקו, ניר למד בבנין ממול ברקאנטי בבית הספר למינהל עסקים, היינו נפגשים במדשאה הגדולה שיוצרת חיבור בין שני העולמות, מתחת לפסל האדום.  ניר הוא בדיוק הטיפוס שכאשר אתה אומר טייס אז יש תמונה בראש של איך טייס נראה, ניר הוא גבר שכל אישה רוצה, גבוה ונאה עיניים כחולות ושיער בהיר הוא היה הטיס שלי הוא הקצין והג’נטלמן. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.”  “ומה קרה?”, הקשתי.
“אתה יודע, בהתחלה יש אהבה ואז כמובן שהכול ורוד וכל מה שניר רצה או ביקש מייד הסכמתי לא היה אכפת לי לוותר על הדברים שלי כי אהבתי אותו וככה הדברים התנהלו כל מה שניר הציע, גם אם לא באמת רציתי לעשות מייד, הסכמתי, כי אני אוהבת אותו ופחדתי שאולי הוא יפסיק לאהוב אותי.”
“וכמה זמן זה ככה?”
“מה זאת אומרת?”, שואלת מאיה, “כמה זמן? זה ככה כל הזמן!”
“אני מבין, ואם זה ככה כל הזמן אז מה קרה עכשיו שפתאום זה לא עובד?”, שאלתי.
“אז זהו”, עונה לי מאיה, “אני לא מוכנה יותר לסבול את המצב הזה והחלטתי לשים לזה סוף.”
“מה ניר יודע?”, אני שואל, “הוא יודע שזה לא בסדר והוא פשוט ניצל את המצב של החוסר בטחון שלי והוא המשיך ככה להתנהג ועכשיו אני לא מוכנה לזה יותר.”
“מה זאת אומרת הוא יודע שזה לא בסדר?” אני שואל. “הוא יודע שככה לא מתנהגים ולמה כל הזמן צריך לעשות רק את מה שהוא אוהב ומה שהוא בוחר מה אין לי דעה?”
“איך את יודעת שהוא יודע? האם כאשר הצעת משהו שהיה בניגוד לדעתו של ניר ההצעה שלך נדחתה או שבוטלה”, שאלתי, מאיה השתתקה בכיסאה, “לא היא אמרה בקול חלש”.
“תחשבי שוב”, אני אומר לה, “איך את יודעת שהוא יודע? האם כאשר הצעת משהו שהוא בניגוד לדעתו של ניר ההצעה שלך נדחתה או שבוטלה”  “לא!”, היא אמרה והפעם בקול גבוה.
“מה אתה רוצה שיקרה?”, אני שואל,”אני רוצה שניר יאהב אותי”, “מה עוד את רוצה?”, “אני רוצה שניר יכבד אותי”, “ומה עוד את רוצה?”, “שנעשה דברים ביחד שנאהב ונהיה כמו שהיינו”.
“האם העבודה שארזת מזוודה והגעת לכאן מקרבת אותך למה שאת רוצה?”, שאלתי, “לא”, השיבה מאיה. “אם כן מה אפשר לעשות אחרת?”

נשמע מוכר? אז אולי זה הזמן לעשות את המבחן של מערכות היחסים.
במערכות יחסים בד”כ יש יותר מאדם אחד ולכן זהו מבחן חשוב, יחד עם זאת הוא תקף לכל תחום בחיים. מהו המבחן של מערכות היחסים ? כיצד פותרים אותו  וכיצד מתכוננים אליו.
בעקרון על מנת להתכונן למבחן ועל מנת להבין חשובה מאוד הפתיחות. מהי הפתיחות שאני מדבר עליה? אני מתכוון לתחום הידיעה של האדם,
תחום הידיעה של בני האדם מתחלק באופן הבא :
כל מה שאני יודע שאני יודע (תחום A ) – לדוגמא: אני יודע עברית!.
איך אני יודע זאת?, לפי התוצאה, אני מדבר כותב וחושב בעברית, אם מישהו ידבר איתי עברית אני אבין אותו ויענה לו.
כל מה שאני יודע שאני לא יודע (תחום B) – לדוגמא: אני יודע שאני לא יודע סינית!
איך אני יודע שאני לא יודע?, גם כאן לפי התוצאה, אם מישהו ידבר איתי סינית אני לא אבין אם אני יראה כתב סיני אין סיכוי שאני אהיה מסוגל לקרוא.
כלומר, שהידע הזה לגבי מה שאני יודע שאני יודע או שאני יודע שאני לא יודע תמיד נמצא בתוכי ואצלי בכל רגע נתון. (אני יודע ! אני יודע שאני לא יודע !)
ההתנהלות התקשורתית באזורים אלו היא מתוך סימן קריאה – אני יודע! , אני יודע שאני לא יודע!.
יש אזור נוסף שהוא (תחום C) כל מה שאני לא יודע שאני לא יודע, אזור זה של הלא ידוע לא נמצא אצלי ואין דוגמא שאפשר להציב משום שזה אזור לא יודע, אני לא יודע מה אני לא יודע, אם אני רוצה להרחיב את תחום הידיעה שלי הדבר יכול לבוא רק מאזור C .
אם אני לומד משהו שמעולם אפילו לא ידעתי שאני לא ידעתי עליו הוא נכנס לפי החלוקה שציינתי לעיל או לאזור A או לאזור B .
ההתנהלות באזור C  היא ממקום של סימן שאלה, כלומר אם אני אהיה מוכנ/ה לשים סימן שאלה לגבי מה שאני יודע/ת בסבירות גבוהה תוכל/י להרחיב את תחום הידיעה שלך.
אם כל צד מגיע ממקום יודע מה הסיכוי שתהיה שם תקשורת?  לא ברור. לכן במערכות יחסים ובכלל בחיים ברגע שאחד הצדדים יהיה מוכן לשים שאלה לגבי הדברים שהוא יודע שהוא יודע או הדברים שהוא יודע שהוא לא יודע, קיים סיכוי גדול  שיכולה להיות שם תקשורת – אין הכוונה עכשיו לזרוק את כל מה שאת/ה יודע/ת לפח ולבוא ממקום ריק אלא לבוא ממקום פתוח שמאפשר לעוד דעות להיכנס ולהרגיש מספיק פתוח ובטוח לקבל אותם.
זה לא קורה באופן אוטומטי גם אם זה נשמע נכון, משום שרוב בני האדם יטענו,כן, אני רוצה ללמוד ואני רוצה להתפתח, יחד עם זאת ברגע שאדם שומע שסותר או מנוגד למה שהוא יודע הוא יתנגד ברוב המקרים וזה עומד בסתירה להצהרה של האדם ללמוד ולהתפתח .
אם באים למערכות יחסים ובכלל לחיים מגישה של פתיחות אפשר לעבור לבחון את מערכת היחסים על פי השאלות הבאות :

דרג את עצמך בציון שבין 1 הכי נמוך ו-9 הכי גבוה
היכן אתם בהבנה של אחד את האחר?
כיצד אתם עונים על הצרכים של אחד את האחר בתוך התקשורת שלכם ובכלל?
כמה אמון וכבוד יש בתוך מערכת היחסים?
כמה נוכחות ותשוקה יש בתוך מערכת היחסים?
כמה יושר יש בתוך מערכת היחסים?
כאשר את/ה מסתכל/ת קדימה לחיים לעבר העתיד עד כמה את/ה מזהה שאתם צועדים יחד?
לאחר שהענקת לעצמך ציון בחן את עצמך,
האם את/ה מזהה שיש פער? מהו הציון שאליו תרצה להגיע?, מה צריך לקרות שתלוי בך?
מה אפשרי בוודאות לעשות בתוך הקשר?
עד כמה אני נחוש/ה לצמצם את הפער?
מהם האזורים בהם אני חש/ה שזה חובה?
כל צד ייקח לעצמו את הזמן הדרוש למילוי המבחן ויעשה את המבחן באופן עצמאי לא עבודה בזוגות
לאחר שקיבלתם את התוצאות שבו והגדירו באופן אישי מה התוצאות שעבורך הם הצלחה
לאחר מכן שבו יחד ובצעו שיחת בהירות שתביא לידי ביטוי את הערכים החשובים לכם בתוך מערכת היחסים הגדירו את הערכים באופן שבו תהיה הסכמה לשני הצדדים על הביטוי של הערך :
לדוגמא – יושר
הגדירו מהו יושר עבורכם , אחת לשבוע לעשות שיחת בה נדבר על הדברים שלא עובדים במערכת מתוך מקום של תיקון ומהם הדברים שעובדים
הימנעו מהגדרת ערכים באמצעות ערכים אחרים , התוצאות צריכות להיות תוצאות שניתן לכמת ולמדוד על מנת לעמוד על העשיה שלכם .
בהצלחה ואל תעתיקו …
סמינר בנושא מערכות יחסים יתקיים בתאריכים 05/17-19 במרכז מנהטן הסמינר יהיה בעברית לאורך כל סוף השבוע פרטים נוספים באתר
הכותב : ניסים שדהM.A  מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.                מוסמךMastery University  מטעם  Anthony Robbins  מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק  יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.
nissimsade@gmail.com 917-225 8549

בוגר – Antony Robbins Mastery University

http://Nissimsade.com

As we approach our 5th Kabbalat Shabbat with Shira BeShishi, I feel a growing need to connect more, with a larger number of the people who are attending our program, and who have been a part of the overwhelmingly enthusiastic response we’ve experienced together. At our most recent Friday, I wanted to speak a bit about Ya’ala Ya’ala, a beautiful and evocative piyut (liturgical poem) by the great 16th-17th century paytan, Rabbi Yisrael Najara, and to introduce the Algerian Sha’abi tune that the poem has been set to. I wanted to say a word about the universality of its message, and the cross-cultural element of its music, and tie it all to Tu B’Shvat, the holiday we were celebrating that evening. As I stood to speak, facing so many people, it occurred to me that 300 is a very large number of people, but that in our context still feels like a large family. I began to speak, but kept thinking that I wanted to know more people by name, to look in their eyes and exchange knowing smiles. I hope this blog can be the beginning of a conversation, taking our own relationships with Shira BeShishi and with each other to the next level.

Yair Harel, an Israeli scholar and musician who was visiting in NY last month, said to a few of us, in discussion of another piyut (Yedid Nefesh) : this is a poem about love, between a human being and their conception of the divine. But ultimately, he added, to express oneself, to write or sing about love, you must first know what love feels like, and love remains what it is — love.

Ya’ala Ya’ala, which we will sing again on 2/15, is another piyut which one can only understand when applying that thought process: filled with quotes from Shir Hashirim (Song of Songs) evoking romance and occasionally sensuality, it is a vehicle for translating emotions we have encountered before, universal emotions of the human condition, to a mysterious and loving relationship between us and whatever we might consider the divine to be. At Kabbalat Shabbat, this delicate moment of letting go of the week, when we are both grounded yet emotionally open, surrounded by a protective, loving community yet reflecting on ourselves, these emotions are elevated. At this moment, we feel safe to share them in a greater space, magical and unknown, with anything and everything that we consider a part of the divine. In return, we hope that our next encounters with such emotions in our daily life, be it with our loved ones or with total strangers, will be heightened as well, and that this recognition will fill us with gratitude. The Hebrew text, English translation and transliteration for Ya’ala Ya’ala are below. Our upcoming Shira BeShishi Kabbalat Shabbat http://goo.gl/H4vXv

Recording of Ya’ala Ya’ala http://www.piyut.org.il/tradition/403.html?currPerformance=4189

 

Ya’ala, Ya’ala/ Rabbi Israel Najara

Ya’ala, Ya’ala come to my garden
The pomegranate tree’s buds are showing and my vineyard is in bloom

My beloved will come, he’ll hasten his steps
And he will eat his precious fruit
If, my friend, his voyages have lengthened
How shall I sit alone?

Return to me, you are my beloved daughter
Return to me, then I too shall return
For to me it is a written sign
And inside you I shall build my dwelling

My friend, my lover, you have redeemed my soul
And bought me as your daughter ever since
Now you are lost to me, I’m scattered among the nations
How could you say that you once loved me?

translation by Dan Nadel ….

 

 

Dan Nadel
www.nadelmusic.com
www.agadamusic.com

זה קרה פתאום אני בן ארבעים היום, אני פשוט אוהב את מנהטן אני לא יכול להסביר את זה.
היום שבו הפסקתי לראות וגם לשמוע היה פשוט יום יפה
חודש אפריל , הרצלייה ,פרדסים משתרעים למלוא העין ממלאים את הנוף בירוק כהה עם נקודות רכות של לבן הנדמות לשלג רך וטרי שזה עתה ירד , שעות הבוקר המוקדמות באוויר עומדת צינת הבוקר ומתפוגגת לנוכח השמש שעושה דרכה לאמצע הרקיע ,כמו מלטפת בקרניים רכות את הטבע המתעורר משנת החורף הארוכה .
ניחוח הפרדסים עומד חזק באוויר , אני במרפסת הרחבה לוקח נשימה עמוקה וממלא את ריאותיי בניחוח המתוק והמשכר וחושב .. איזה יום מדהים היום ….
האוויר הצח וניצת הפרדסים התערבו עם ארומת הקפה הטרי שאחזתי בידי הימנית .. לחשתי לעצמי מי צריך יותר …
אני לא עובר לניו יורק –, הכול בסדר … העבודה שלי , הכי טובה בעולם , אני המנהל של עצמי המשכורת מדהימה , יש לי מכונית חדשה תנאים מיוחדים , הדירה שלי מדהימה אני בזוגיות – לא חסר לי כלום איזה טבע ושקט מדהים יש לי כאן , מה אני צריך את הלחץ המטורף ניו יורק היא עיר יקרה , מה אני יעשה בניו  יורק , – ניו יורק זה רחוק אני שייך לכאן .
סיימתי את הקפה ואת ארוחת הבוקר , יום ראשון השעה 8:00 בבוקר אני יוצא לעבודה
פנטזיית הבוקר נמוגה כלא הייתה , את ניחוח הפרדסים החליף עשן האוטובוס שעמד לצידי ומילא את חלל המכונית , החלון נשאר פתוח , הנהג במכונית שלצידי ביקש לשאול כיצד יוצאים לאיילון , מצאתי את עצמי מזדחל באיטיות לכיוון תל אביב לפגישה במשרד החינוך , את ציוץ הציפורים החליפו טרטור המכונית ואת החלל פילחה אזעקת הניידת שדהרה במהירות בשולי הכביש כשאחריה אמבולנס צופר בעוצמה כפולה כאומר פנו לי דרך ….
זהו! אני עובר לניו יורק הקול בתוכי זועק –אני יודע שאני מת על מנהטן ואני מת על המולת העיר … עוד בטרם סיומה של המחשבה , אני מביט במראה הצמודה לשמשת הרכב ופתאום אני רואה אותו את האיש הקטן שיושב על הכתף הימנית ממש קרוב לאוזן מחזיק בידו מגפון קטן , האיש היה כל כך קטן שהייתי בטוח לרגע שזה יתוש או יבחוש הוא קטן שכמעט בעין בלתי מזוינת לא ניתן היה להבחין בו , הסתכלתי עליו דרך המראה ותהיתי מה הוא עושה שם ומדהים שיש לו מגפון קטן ביד , בעודי משתהה לנוכח המראה מוזר הבחנתי באיש שהרים את המגפון וכיון אותו היישר לאוזן הימינית וזועק
” הכל בסדר … העבודה שלי הכי טובה בעולם , אני המנהל של עצמי המשכורת מדהימה , יש לי מכונית חדשה תנאים מיוחדים , הדירה שלי מדהימה אני בזוגיות – לא חסר לי כלום איזה טבע ושקט מדהים יש לי כאן , מה אני צריך את הלחץ המטורף ניו יורק היא עיר יקרה , מה אני יעשה בניו  יורק ,– ניו יורק זה רחוק אני שייך לכאן .
פתאום זה קרה מכונית הגיחה מאחור והתנגשה בעוצמה אדירה ברכב שלי , מעוצמת ההתנגשות עפתי לכיוון השמשה הקדמית , ההתנגשות הייתה מלווה ברעש גדול שריסק את כל החלק האחורי של המכונית שלי, איבדתי את ההכרה ונוצר שקט ..
שהתעוררתי הייתי לבדי בחדר , מצאתי את עצמי במיטה , גופי מכוסה בחבורות סגולות כחולות שחורות ומיוסר מעוצמת החבטה שספג   .
היה זה ממש לפנות בוקר , העפתי מבט לחלון ממול ויכולתי להבחין בשמש המגיחה במזרח לקראת יום חדש .
לא יכולתי לחוש את צינת הבוקר וניחוח הפרדסים התיישבתי במיטה , מקשיב לרחש הצלילים הבוקע מתוך המכשירים החשמליים שהיו מסביב .
ניגשתי למראה שעמדה בחדר הבטתי בפני ואמרתי לעצמי אני עובר לניו יורק – פתאום זה קרה האיש הקטן עם המגפון פשוט נעלם הפסקתי לראות ולשמוע אותו – היום שבו הפסקתי לראות ולשמוע היה פשוט יום יפה .

בסיפור הנ”ל מתחבאת התובנה הקרויה בעולם האימון “סטירת לחי חיצונית”, פעמים רבות על מנת לעשות מעשה ולצאת ממצב שלילי אדם חווה אירוע , מדובר באירוע מחולל , בעקבות האירוע מתחולל שינוי התנהגותי האדם מקבל הכרה ופועל באופן שונה ממה שפעל עד כה .
בעולם האימון אפשר להביא את ההכרה ,”סטירת הלחי”  , באופן טכני ומכני ולייצור את אצל המאומן את ההכרה שהיציאה מהמצב  השלילי בעצם תלוי בו.
השארות במצב שלילי או “קורבני” יכולה להמשך שנים וישנם אנשים שמבלים חיים שלמים בתוך האזור הזה, במצב כזה ישנם האשמות כגון המצב , הנסיבות , ההורים האישה הבעל וכיו’,  האדם המצוי בשלב הזה נמצא בעצם במצב שבו הוא מחכה שמשהו יקרה (זכייה בלוטו , שיפטרו אותו וכיו, ) כל האזור הזה הוא אזור דפקטיבי שבו האדם נמצא בחוסר עשייה – האימון מעביר את האדם מאזור דפקטיבי לאזור אפקט בי

הכותב : ניסים שדה – MA  מטעם אוניברסיטת תל אביב , בעל ניסיון עשיר בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי , מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בשיטת תות בעיר ניו יורק ו סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית ,
בוגר – Antony Robbins Mastery University